הוצאה לפועל

הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא הליך המשמש אדם לשם מימוש פסק דין, שניתן לטובתו על-ידי בית משפט או בית דין המוסמך לכך. הליך זה מאפשר גם לממש מסמכים המקנים זכויות כספיות, שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כגון שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה (צ'ק).

החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוק ההוצאה לפועל (התשכ"ז – 1967) והתקנות שהותקנו מכוחו. לשם קיום דינים אלה, הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת לממש בפועל את פסקי הדין והשטרות.

מי שממונה על הליכי הגבייה והביצוע הוא רשם ההוצאה לפועל (ראש ההוצאה לפועל). לרשם אין סמכויות שיפוטיות, הכפופות לשיקול דעת, מלבד 4 אלה: טענת פרעתי, חיוב נאמן, חיוב צד ג', חיוב של כונס נכסים.

שני הצדדים בהליך ההוצאה לפועל הם: הזוכה – האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע; החייב – האדם כנגדו הוגש פסק הדין או השטר. הזוכה יכול לפתוח את תיק ההוצאה לפועל בכל לשכת הוצאה לפועל שיבחר.

חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים לנקוט מגוון הליכים כנגד חייב לשם פירעון החוב:

אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים:

פטירת החייב לא מפסיקה את הליכי הגבייה בהוצאה לפועל. ההליכים יימשכו כנגד העיזבון, אך לא כנגד נכסים אישיים שלו.

ככלל, על החלטת הרשם ניתן להגיש ערעור ברשות לבית משפט השלום. ערעור בזכות יוגש על 4 סוגי החלטות רשם: טענת פרעתי, חיוב נאמן, חיוב צד ג' בחוב הפסוק וחיוב כונס נכסים בפיצויי על נזק שנגרם. ערעור בענייני משפחה יוגש בזכות לבית המשפט לענייני משפחה.

ההתנהלות אל מול לשכת ההוצאה לפועל, כזוכה או כחייב, כרוכה במיומנות ובידע רב, בהם מחזיק הילה דהן-טובי - משרד עורכי דין.