072-2598761
מספר מקשר הסבר
דיני נזיקין
דיני הנזיקין קובעים מתי קמה הזכות לפיצויים מהמזיק. דבר החקיקה המרכזי במערכת דיני הנזיקין בישראל הוא פקודת הנזיקין (נוסח חדש, תשכ"ח – 1968).
עוולות הנזיקין בפקודה מתחלקות לשני סוגים: עוולות מסגרת ועוולות ספציפיות. מטרתן של העוולות הספציפיות היא הגדרת התנהגות ספציפית כגורמת לעוולה, כדוגמת עוולת התקיפה. לעומת זאת עוולות מסגרת, כדוגמת רשלנות והפרת חובה חקוקה, קובעות את המסגרת בלבד וניתן להכניס לתוכן התנהגויות שונות. כדי שהתנהגות מסוימת תיחשב כעוולה ותקים חבות בנזיקין (כלומר תאפשר לחייב אדם בפיצוי כספי), עליה לעמוד בכללי אחת מהעוולות.
במידה שאירעה עוולה, כהגדרתה בפקודת הנזיקין, הדבר יגרור חובה בתשלום פיצויים לטובת הניזוק במטרה לפצות אותו ולהשיב את המצב לקדמותו, במובן הכספי, ככל הניתן.
בנזקי גוף לדוגמה נהוג לתבוע על ראשי נזק שונים, הכוללים: הפסדי שכר לעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים (אם נגרמה כזו), עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, נסיעות יתירות ועוד. כל זאת בכפוף לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
תקופת ההתיישנות שחלה בדיני הנזיקין עומדת על 7 שנים ומתחילה ביום שנולדה עילת התובענה ו/או מהיום שנתגלה הנזק.
עוולות הנזיקין בפקודה מתחלקות לשני סוגים: עוולות מסגרת ועוולות ספציפיות. מטרתן של העוולות הספציפיות היא הגדרת התנהגות ספציפית כגורמת לעוולה, כדוגמת עוולת התקיפה. לעומת זאת עוולות מסגרת, כדוגמת רשלנות והפרת חובה חקוקה, קובעות את המסגרת בלבד וניתן להכניס לתוכן התנהגויות שונות. כדי שהתנהגות מסוימת תיחשב כעוולה ותקים חבות בנזיקין (כלומר תאפשר לחייב אדם בפיצוי כספי), עליה לעמוד בכללי אחת מהעוולות.
במידה שאירעה עוולה, כהגדרתה בפקודת הנזיקין, הדבר יגרור חובה בתשלום פיצויים לטובת הניזוק במטרה לפצות אותו ולהשיב את המצב לקדמותו, במובן הכספי, ככל הניתן.
בנזקי גוף לדוגמה נהוג לתבוע על ראשי נזק שונים, הכוללים: הפסדי שכר לעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים (אם נגרמה כזו), עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, נסיעות יתירות ועוד. כל זאת בכפוף לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
תקופת ההתיישנות שחלה בדיני הנזיקין עומדת על 7 שנים ומתחילה ביום שנולדה עילת התובענה ו/או מהיום שנתגלה הנזק.
סדר הפעולות במקרה של עוולה, לדוגמה עוולת רשלנות
1
בדיקת עוולת הרשלנות מתוקף קיומה של חובת זהירות. המודל לבחינת קיום חובת זהירות הוא דו-שלבי – בשלב הראשון תיבחן "חובת זהירות מושגית" ואילו בשלב השני תיבחן "חובת זהירות קונקרטית". חובת הזהירות המושגית נבחנת על-פי צפיות של האדם הסביר כלומר, האם אדם סביר היה צופה את התרחשות הנזק.
חובתה זהירות הקונקרטית, לעומת זאת, בוחנת האם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, קיימת חובת זהירות.
חובתה זהירות הקונקרטית, לעומת זאת, בוחנת האם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, קיימת חובת זהירות.
2
בדיקת קיומה של התרשלות, קרי התנהגות הסוטה מרמת ההתנהגות של האדם הסביר, ובדיקה האם הנתבע נקט אמצעי זהירות סבירים כלשהם שעומדים ביחס מתאים לסיכון שנוצר.
3
בחינת יסוד הנזק, כלומר מהו הנזק שנגרם לדוגמה אובדן חיים, נכס, נוחות, רווחה גופנית, שם טוב, נזק נפשי וכדומה.
4
לבסוף בחינת הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק.
*האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. כדי לקבל עזרה מקצועית מלאה, יש לפנות לייעוץ פרטני.